ספר איוב וחכמת המזרח הקדמון

- - ק בית מקרא (נא) : :ל הטעי:' ' / ספר איוב וחכמת המזרח הקדמון מאת הנן פינקלשטין מצויותבידנוכיום מספריצירות הגות, בעיקר ממסופוטמיה, אשרניתןלהבחין בדמיוןמפתיעביקלביןמוטיבים מרכזים בספראיובהדמיוןבין ספר איוב לאותן יצירותנראה כה בולט עדכיהיושהצמידולגבוריהןשלשתייצירותכאלו אתהשמות "איוב השומרי"ו-"איובהבבלי" עיקרהדמיוןביןיצירותאלולביןספראיוב,הואבשניתחומים :א( המבנההחיצוני של היצירה ב( הבעיההמרכזית - בעיית הצדיק הסובל גם ביצירות אלו גיבור היצירההוא אדם, אשריסורים באועליומבלישידעסיבתם,הוא מקוקעלמרגורלו, מדגיש אתאי הצדקשביסוריו ומבקש את עזרתהאל בסופה שלהיצירה, מחוק האל את הסובלומשיבולאיתה היצירות הקדומותיותר מסוגזהנכתבו כמונולוגואילו המאוחרת שבהן, אשר כפי המשוערנכתבה בתחילתהאלף הראשוןלפני ספה"נ -נכתבה, כמו ספראיוב, כדו- שיחיצירותאלונמצאובמקומותשתיםבמסופוטמיה וכן גםבאוגרית המבנההאחיד כמעט שליצירותאלוהביא, אתופ[ס 13 לידיהנחהכיהיה קחם דרסקבועליצירות מסוגזהולכן גםבולטהדמיוןביניהן אם נקבל את דעתו שלגרי, תתבקש מאליה ההנחהכיגם מחבר ספראיוב כתב את ספרו על בסיס דפוסים של ספרות והמת, אשרהיומקובליםביןחכמיאותם דורות נשאלת השאלה: האם ספר איובאינו אלא חוליה נוספת בשרשרתיצירות דומות, אשר הברוחכמי העולם העתיק? האםאית אלא הכלי אשר באמצעותושובץ סוגזה שליצירות בחכמת ישראלה אפשר גם לשאול אחרת: האםאין המסגרת הידועה ומטבעותהלשון המקובלות, רק אמצעי עזר, אשר מחבר הספרניצל אותם לצורך הצגתו שלרעיון חדש,ייחודי לעם ישראל? נראהליכיותן להצביע על שו הבדלים מהותייםבין ספר איוב והיצירות האחרות :א( הסיבההניתנתלסבלושלאיוב ב(תשובת האל בסוףהספרהתיאולוגים של המזרח העתיק הכירו בשתיסיבות אפשריות לסבלו של האדם: 1( חטאי האדם 2 (שרירות לבו של האל האםניתןלשייך לקטגוריהזו גם את סבלו של איובו האם באעליו הסבל כתוצאה של המורביןכוחותעליונים - האל והשטן? התגלות האל בסוף הספר, האםהיא רק מכריעה אתאיוב וסותמת את טענותיו, אואולייש בהגם משום תשובה, העונה על טענות השכלומנחמת את הלב? The ת"ב( 7 Job ס( the, : f 8001 O f Context o י 197 ( 82, ZAW Near Eastern Literature, ג 255 י 428 דעת - אתר לימודי יהדות ורוח * wwwdaatacil

% בית מקרא (נא) ספר איוב וחכמת המזיח הקדמית בכוונתי לנסות ולענות על שאלות אלו על-ידי השוואת מוטיבים מרכזיים כספר איוב למוטיבים דומים ביצירות המזרח העתיק, וכן ע"י בדיקת והשוואת המסקנות אליהןהגיעו מחברי היצירות השונות נראהליכידיקבכותזהיקרב אותנו להבנת אפיושל ספראיוב והמטרה אשר למענהנכתב יצירות ה"צדיק הסובל" בעולם העתיק לדעת, כי קדש * עד כמה שלא נקדש את ~עד חברו של ספר (יפ, מכח בעולם העתיקיצירות,הן כאלו העוסקות בתלונה על מרערלושל הכותבוהן כאלו הקוראותתגר עלאיהצדקשבמצבוגישתםשלהקדמוניםאלבעיית הסבל והצדקתו היתה חלקבלתי נפרד מאמונתם הכלליתבאלים, מהערכתם את כוחם וממערכת היחסים אשרהציבובינםלביןהגזעהאושי היצירות הקדומוהביותרבנושא "הצדיק הסובל",המצויותבידינו, נכתבו במסו- פוטמיה ובמצרים סמוךלסוף האלףהשלישילפניהספירה היצירה המסופוטמית ידועה בשם "איוב השומרי" 2 ואלו המצרית - "דו שיח האדם עם נפשו בשבח ההתאבדות" 3 השוואה בין שתי יצירות אלו תעמיד אותנו על העובדה, עד כמה הושפעוהיצירותע"יאמונות העמים בתוכםנוצרו,ועד כמהשתותהןבמהותן, למרות הנושא המשותף בוהןעוסקות בעוד אשר ב"איוב השומרי" מורגשתאוירהאופטימית כלשהיא, הריהיצירה המצריתפסימית מתחילתה ועדסופה אין ספק, כיעיקר ההבדלביןשתיהיצירותנובע מאמונתםהאיתנה של המצרים בעולם שלאחרהמוות, בויוכלהסובללזכותבפצויעלסבלו, בעוד אשרלשומרים, אשר לאהאמינובקיומו של עולםכזה, דרושההיתההתקווה לשכר בשלםהזה לא ידוע לנו עליצירות מצריות נוספות הדנות בבעית "הצדיק הסובל" ויתכן כימשאזהמיעטלהעסיק אותם,מכיוןשהאמינובגמוללאחרהמוות, אךבמסופוטמיה עדים אס להתפתחותן שליצירותנוספותבנושאזה ולהעמקתהדיוןבבעיה מתקבל על הדעתכי התפתחותן שליצירות אלו היתה קשורה בהתפתחות אשר חלה בגישת הקדמונים לאליהםובציפיות אשרתלובהם הפנתיאוןהשומרי איכלס אלים רבים בעליכשריםותכונותממוניםביותר התכונההאופייניתביותר אשרציינהאותםהיתה עובדתהיותםשלוחי רסןוחסרי מוסר, ככוחות הטבע אשר אותםאמוריםהיוליצג השומריםהאמינוכי האדםחייבלהיותמוסרי מהשאיןכןהאל כאשר נטמעו בשומרים יסודות בבלים, החללהיותמורגשמיתון בהתפרצות האליםהושלטיותר סדרבפנתיאון,האליםקבלועלעצמםאחרונתלגביבניחסותם, הןכלפי כוחות השחור -הדימוניםוהן כלפי האלים שמדרגה גבוההיותר תהליך זה החל בתחילת האלףהשנילפניהספירה תמשך עד סופו 4 התפתחות זאת, אשר חלה בתכונות האלים, עוררהבמאמיניהם את הבעיה של צדיקורעלו רשעוטובלואין להקשות על האל הפרא העושה בעולם כרצונוואשר המוסראשומחייבאותו ככלשהפכואליהבבליםלהיותמוסרייםיותר,כןהיהיותר 2 שנקרמי, ההסטוייה מתהילה בשימי, ספריית פיעלימ) 1980 (,עמ' 113-5 3 נUniversi~y)1955 5 Pritchard, Ancient Near Eastern Texts, Prinston נ 4 להלן יקרא למברץ ד- 3 ע,)1960( Oxford Literature, )? bambert, Babilonian Wisdom יל 429 דעת - אתר לימודי יהדות ורוח * wwwdaatacil

הנן פינקלשטין % מקום לפיתוח הבעיההנ"ל קבציהחוקים השומםשיצאובאותה תקופהעודהחריפו אתהבעיה כיצדיכולים האלים, האחראים לצדק, בעולםבניהאדם, שלאלמנוע אי צדק המרםע"י כוהות עלא%שיימז הטענה המקובלתביותרהיתהכעין טענה על הפרת הסכם האדם שרת אתאלוהיו באמונהאך לאזכה בתמורההומת בשתלוחות אשרנכתבו בתקופת השושלת הבבלית הראשונה )1700-1600 לפת הספירה( עדים א% לנצנים של טפולביקורתי בנושא הסבלוסיבותיו: 1 (דו-שיחבין האדם לאלוהיוובו הוא אומר: "החטא אשר חטאתי,אימייודע אותו" 2 ( צעדנוסף קדימה בטיפול בבעיתהצדיק הסובל )טקסטדו-לשוני שומרי-בבלל: "התייחסו אלי כאל אדם אשר חטא לאלוהיו"שתייצירות אלו אכן מתכת לציטוט רחביותר מכיון שבראשונהעדין רב הנעלם על מה שכבר פוענחואילוהשניהעדיין לא פורסמהיורק המשפט, המצוטט כאן, פורסם בכתב עת 6 נימתהחקרנית הבאהלידיבטוי בשם המשפטים, אשר צוטטו לעיל,יש בה משום התקדמות בולטת לעומת "איוב השומרי" שם המוטיב השולט הוא סבל האדם ובקשתו לאלשיהוםעליוואלוכאן מחפש האדם את הסיבה לסבלו,כילאיתכן סבל ללאסיבה במשך התקופה הכשית )1500--1200 לשיהספירה( חלה במסופוטמיה התפתחות %ספת בהתבטאות האדם בנושא הצדקהאלוהי לאידוע לס הרבה על התקופה הכשית, אךהיו אלהמעיןימיהביניים של מסופוטמיה העשקה העם היה שייותר והשלטתפאודלי מבחינהרוחניתמצטיינת התקופה הכשיתבשתי נקודות: 1 (גישה מעמיקהיותר לבעיות תבלומלואהםפחותבטחוןויותרביקורתעצמית ההנחה הבסיסית כי האלים מנהיגים את העולם בצדק נשמרה כל הרע והסבל בעולם הם תוצאהשלהזנחת האדם אתעבודת האלים 7 העונשהאלוהיבא על האדם בשתי הדרכים: 1( עונש סטיר ע"י האלים הראשיים, 2( הסרת המהע"י האלים הארוטיים, המאפשרת חדירתהדימוניםוכוהותהשחור לאהיה ספק במציאותם של הדימומם תחושת הצדק לא נשעהמכיוןשהאמינוכי האלים מפקחים על אותםכוחות ערל האדםנתוןבידיוהוא התנהגותו תקבע את יחסהאליםכלפיולטוב אולרע הדעה המקובלתבין התיאולומם של התקופה הכשית היתה, כי האדם אי%יכול לדעת אם חטא אםלאו רק האליםיכלולהבחיןבכךורקהםיכלולגלותזאתלאדם- בדרך כלל עלידי ענש הנראה לו, מלכתחילה, בלתי מוצדק מיהואזה אשר )רס 4 עצמוולא עשה דבר תועבה (, אשראינוראוי להראות בר אדםאינםיודעים את ) טלמגלה את הנאה ואת הממנה האדם אשרישלו של -חטאיו מתכפרים האדם אשראיןלו 8 ל -עוינותיורבים 8 לתקופה הכשית 9 מיוחסת אחת היצירות הגדולות שהגיעולידינו ממסופוטמיה 9 למיורט עמ' 21 5 למברט, עמ' 10-11 8 ש vol,8 208 CAD, הרשום הביבליוגרפי הועתק מלמפרט 9 למפרט, עמ' 14 ; 8 Av 494 8 הרשום הביבליוגרפי הועתק מלמפרט 430 דעת - אתר לימודי יהדות ורוח * wwwdaatacil

ספר איוב וחכמת המזוח הקדמאי העיקה ימרה זאת נקראת על שם המשפט הפותח שתה "לילל כל שקי" - אהללה אתאדון החכמה 10 הצורה הספרותית שלהיצירה -מתולוג למברט משערכי במקורה נכתבההיצירה עלגבי ארבעהלוחותשהכילויהד כ- 400 -ם 50 שורות גבור העלילה הוא סובסי-מסרה-מקן, כנראה שליט,עירוני פאודלי, בחסד מלך הכשיםעיקרםשלשםהלוחותהראשונים מוקדש לקינת הגבור על מרגורלו, ותאור ירידתוהן מבחינה חברתית-פוליטיתוהן מבחינה בריאותית הקינה משולבתבדיון בבעית הצדיק הסובלובו מעלה הגבור את הסשה,כיהאליםרחוקים וכנראה אמצו לעצמםלוח ערכיםשונה מהמקובלבין בםהאדם בלוחהשלישינרמזכימרדוקהוא האחראילצרותהבאות עלהסובלכןמתוארים שלשה חלומות בהם מובטחתישועתו החלומות הםסימןכי מרדוקהתפייסעמו המספר צועד לאורך רחובות בבל, אלהיכל מרדוק, ומצהיר על עצמו, כיהוא דוגמא לכלאלו, אשר הסאוכלפימרדוק באשר ללוחהרביעי -עדייןהלוקותהדעות אםאמנם הוא שיךליצירהעיקרו - שיר הלל למרדוק, אשר הושיעמצרותיו אדם סובל,שהגיע עד עבריפיפחת לדעתחוקרי התרבות המסופוטמית, כמעטודאיכיהיצירה "אתללה אתאדון החכמה" )תכונהלהלן "אהללה"(, חוברה בתקופההכשית השמותהמוזכרים בה אינםידועיםמתקופהמוקדמתיותרואלוהמבנההסמוני,אישמאפשרשיבוצהבתקופה מאוחרתיותר מאידך, הולמים הלך הרוחודרכי המחשבהשביצירה, אתאלו של התקופההכשית מרחיםכייצירהזאתזכתה להערכה רבה, בעיקר במאה השביעית לפני הספירה, אז ראוה כמהצגת את הספרות הבבליתהקלסית מרבית העותקים שנמצאומיצירה זאת נכתבו באותה מאה, אךנמצאוגםעותקים מתקופה מאוחרת יותר ראויהלציון תפוצתה שליצירה זאת אשר קטעים ממנהנמצאובעריםשונות במסופוטמיה במשך תקופה ארוכהנחשבההיצירהל"איוב הבבלי" 11, דעהזאתנשארה בתקפה כלעודהיה מוכר רקלוח מס' 2 כיום, אינה נחשבתיותרכראויה לשםזה כיום, לאחרשפוענחויתר חלקיהיצירה, עומדיםאנו על כך, כיהדיוןבבעית "צדיק ורע לו",הואשולי לעומת כלל היצירה, העוסקת בעיקרה בתאור הרפואה, אשר מביא מרדוק עלהסובל לאחרונה פוענחה, ביןלוחות החרס שנמצאו באוגרית 12 יצירה נוספת הנמנית על סוגזה שליצירות, הדנות בגורל הצדיק הסובל הלוח מאוגרית נכתב, כפי שמעריך נוגירול, בערך בשנת 1300 לפני הספירה, אך הטקסט במקורו קדוםיותר 13 יכנראה נכתב בתקופתו של חמורבי או ממש בתהילתה של התקופה הכשית היצירה כתובה בכתב ברור, אך כשליש ממנה אבדהיאעוסקת בצדיק אשרנעזבע"י האליםונחשב כמת ע"י הקרובים לוביותר הוא נשאר נאמן למרדוק, המצילו, לאחר שעבר עלל סבל רב הסובל משבח את מרדוק ומודהלו עלהצלתו 10 אדון החכמה - מרדוק 11 למברט, עמ' 27 12 להלןיקראנוגירול,258-270, )1968(,ו Ugaritica, Nouga~rol, ו 13 נוגירול עמ' 288-7 431 דעת - אתר לימודי יהדות ורוח * wwwdaatacil

חנן פינקלשטין ]ט הדמת בק עירה זאת ל"אהללה" מלט באתר"לא רק התתן אלא אפי* ביטויים רבים דומים ולעיתים אףזהים לדעתו של נשורול, קדמהיצירה זאת ל"אהללה"הואמניתכיהיהקיים מקור עתיקיותר, משותף לשתיהיצירות יצירה כבלית מספת, העוסקת בבעית הצדיק הסובל, נקראתע"י החוקרים בשם --The Babylonian Theodicy השקפה בבליתעלהצדקהאלוהי )תקרא להלן ז 8 ( B;T הואשיראכרוסטיבן 27 בתים,הכוללים כל אחד 11 שורות השירבמיכדו-שיח ביןהסובלורעובבעית הרעואי הצדק בעולם מספרניכר של עותקים מיצירה זאת נמצאוהן באשורוהן בבבל העותקים הקדומיםביותר נמצאו בספריה של אשורבניפלואלו המאוחרים ביותרמיוחסים לתקופההסלוייקית או אפילו הפרתית ההצעות השונות, להערכת מועד חבור היצירה, נעותבין השמם 1%5-800 לפת הספירה( לדעתו של למברט 15 הוברה היצירה, כפי הנראה, בתחילת האלף הראשוןלפניהספירה עיקרה שלהיצירה מוקדשלדיוןבין הסובל ורעואודותאיהצדק השוררבעולם הסובלתוקף בשאלותיו את סדרי העולם המקובליםושואל: מדועאין האליםמגינים על אלושאינםמסוגלים להק על עצמם? מדוע מדוכאים החלשים ע"י בעלי הזרועו מדוע מתעשריםהסריהיושר ומדועמצליחיםהעשיריםובעלי הזרוע, להטות את משפטהאביוניםבעלידינמו הךע, אשר בפתיחתהויכוחטועןכישגשוגועושר הם פריהצדקות,נסוגוהולךמעמדותיוובסופושלהדיוןמקבלאת טענת הסובלומסכם; " 2 רו מלךהאלים,יוצר האנושות וזולומר המלכותי, אשר את החמר כרה והגבירהממי, אשר צורה להם צרה הנחילודבור מושחתלגזעבניאנוש בשקרובאי-יושרחמו אותם לעד" הסובלמסיים בבקשה לאליםכייחזירו את העתםעליו תקופה בתאלףשנים חלפהבין מחברהיצירההמכונהכיום "איובהשומרי"לבין מחבר ה-[: 8 במשך אלף שנים אלו הרבה האדם למוס מפריעץ הדעת "ומרבה דעתירבה מכאוב" "איוב השומרי"אינו יודע על חוקיותביחסיםבין האדםלשלו היחסיםבין האל לאדם הםשרירותיים וכשם שמקורם שלהפגעים הוא בפעולות האל, אומחדליו, כןניתןגם לסלקםע"יפיוסו אמנם, גם ביצירהזאת אפשר להבחין בצילה שלטרוניה מד האל: "רועי את כוחות הרשעמדי יבקשואיןאני אויב לו" אךמכיוןשאיןפיתוחנוסף שלנקודהזו, קשה לראות בהטרוניה ממש,ויותרסביר לראותהכציון עובדהגרידא במשך התקופה שחלפהבין מועד הבור "איוב השומרי" לבין חבור "אהללה", גברה הביקורתושובאין האדם, היודע עד כמה הרבה לתת לאל, מוכן להסכים, כאשרהיחס מצד האלאיןבו משום תגמולמתאים "ואניזכרתיקרבנותי ותפלתי ליתפילה היתה לרצון - קרבן לחוק" 15 למברט עמ' 83-4 432 14 נוגירול עמ' 256 דעת - אתר לימודי יהדות ורוח * wwwdaatacil

]6[ ספר איוב וחכמת המזרח הקדמון בכדי להסביר את התנהגות האלים, קבעו התיאולוגיםשלאותהתקופה,כילאלים סולםערכיםשונהמזה המקובלביןבני האדםוכי לא כל הנראה נאה לאדם, רצוי גםלשלי "הראויבעיני האדם - מכעיס את אלוהיו 16 אשר לב האדםידמה כנתעב - נראהכרצוי לאל" ה-זע הואפרי העלקה הספת בבעית הצדיק הסובל מסקנתה שליצירה זאת מרה ביותר: האלים בראו את האדם רע "בשקרובאי-יושר חשו אותם לעד" מחבר "אהללה" הציגבעיהומכיון שלא מצא לה פתרון שיזדהה עםאיותתו, לא העמיק לחקר, ובסופו של דברייחס, בכל זאת, לגבורהיצירה, חטא נסתר, אשר היהסיבתסבלו לעומת זאתיורד מחבר ה-זע עד תהום הספקנותמבלישיוכל להחלץ ממנה הסיום נראהיותר כמס שפתיים, כיהריאין אדםיכוללהתקיים ללא תקוהכלשהי חכמת המזרח העתיק וספר איוב מתקבלמאד על הדעת, כיספרותהחכמהזכתהלתפוצה מעברלגבולותהארצות בהןנוצרההנחהזאתמוכחתלאורפענוח החרסיםמאוגרית, אך גם בתפוצתן המגוונת שלהיצירות "אהללה" ו-זעיש משום הוכהה מספקתיש משום חורבות מיוחדת בציע תפוצתן של שתייצירות אלו, מכיון שלא היתה רק בתחום הגיאוגרפי, כי אם בעיקר, בתחום ההסטורי, שכן עקבות אותהיצירהנמצאו בדורותשתים עיון בספראיובמציג בפצנומוטיבים אשר, יתכן לומר, כי מקורם ביצירות, אשר חוברו במצרים אובמסופוטמיה ואשרהיוידועות למחבר הספר לאייתכן לומר זאתבוודאות, אך לאור החשיבותהרבהאשרייחסואנשימסופוטמיהליצירותדלעיל, בהחלט תיתכן אפשרות, שמהבר ספר איוב, הכיר אותן כלזמן שלא נמצאו בארץ לוחות ובהםשרידיםמאותןיצירות, אודומותלהן, יקשהלהוכיח אתנכיחתה של הנחה זאת, אך מחבר ספר איוב, מגלה התמצעת בתחומיידע כה ממונים, עד אשר יקשהלהניחכי לאהיהלוגםידע רחבביותר, אודות תרבותעמי המזרחהקדום אפשר להניח כי הרעיונות המובאים ב"אהללה" וב-זעהיו אחד המרמים להתבטאותהספרותית במשאזהגם בישראל 11 ומאד יתכן,כי מחבר ספראיוב כתב את ספרו,על מנת להעמידו כמשקל מד הדעות אשרהיובסיסליצירותאלו לצורך הבעתדעותיו לאנרתע, מחבר הספר מלנצלמוטיבים מתוךהיצירות, אשריצאמדן, ואפשר להבחין, בספר איוב, במקבילות רבותליצירות אשר הוזכרולעיל ההקבלות ביןהיצירותאיל מוחלטות, אךניתן לראות בהן, לפחות בגללריבוין, משום הוכחה מסויימת להתמצאותו של מחבר ספר איוב, בספרות המסופוטמיתוהמצרית להלן מספר דוגמאות, למוטיבים בספראיוב, אשרבמקבילים להםניתןלהבחין ביצירותהמזרח הקדום : מתור "אהליה אח אדון התכמה" 16 יקרא 17 יקויפמן, תולדות האמונה הישראלית, כרך ב',הוצ' מוסד ביאליק, )תישז'(ת"א, עמ' 1 להלן 602 קויפמן 433 דעת - אתר לימודי יהדות ורוח * wwwdaatacil

חנן פינ קלשטין ]ק 434 יכ על הטוב שבמוות איוב ג', יז-כב שםרשעים חדלורגזושםישחויגיעיכה יחד אסירים שאתו, לא שמעו קולנוגש קטןוגדולשם הוא ועבד חפשימאדניו השמחים אלי מל, ישישו כי ימצאו קבר הדו-שיח עם הרעים פתיחת דברי אליפז )ד',ב-ה" השה דבר אלז תלאה תצרמלים מי יכל? הנהיסרתרבים תבואאליךותלא על גורל הרשע איוב,ה', ג-ה: אס ראיתי אוויל משריש ואקוב מהו פתאם, ירחקו בניו מישעוידכאו בשער ואיןמציל, אשרקצירו רעב יאכל ואל מצמםיקחהו השיר המצרי בשבח ההתאבדות פית ז" המש למדעעי כעם )כמה הבראתו של אדם חולה, כמויציאהלחפשיממאסר ; המות לעדעיני כיום כגעגועי האדם לראותביתושנית לאחרשנותשבי מתוך בית ד': אשר אומריהא מאופק ( דעתך השקולה אך אתה ) היא כשלמטורף יסורי האדם -כדמויות: איוב ו', ד: כיחצישדיעמדי אשר חמתם שותהרוחי בעותי אלוהיערכוני מתוך BT בית ו': אתהיציב בקרקע, אך האלים תכת למרחק, הבט בחמור הפרא המרהיב )במישור( החץירדוף את ה) ) ברמסו השדות הבטבארי, אשר הזכרת, אויב הבקר, על פשעו, מלכודתלו מצפה העשיר ההדש, בעל הרכוש הרב, הצובר כל טוב, ישרף על המוקד בטרם עתבמצוותהמלך "אהללה את אדון החכמה" בית ד': ובאשראלי, העיף, מחלה מדכאה שולחהבי רוח רעהנשבהמן האופק כאב ראשדלג ובא סופהתנהמי מקצות השאול דעת - אתר לימודי יהדות ורוח * wwwdaatacil

]8[ ספר איוב וחכמת המזרח הקדמון התנכרות הקרובים: איוב י"ס, יג-טז חדלוקרוביומיודעישכחוף גריביתיואמהותלזר תהשבומ נכריהייתיבעיניהם לעבדיקראתיולאיענה, במופיאתחקלו רוחיזרהלאשתיוחנתילבני בטף רחוק האלוהות: איוב ל"ה כו הן אלשמאולאנדע " "אהללה" רעי הקרוב הביא סכנה עלחי עבדי, בחצותקללני,בפניעם ועדה משפחתימתייחסתאלי כאלנכרי בית ף BT אתהיציב אך האים בקרקע תכף למרחוק ארץ נתנה ביד רשע: איוב ט/ כד: ארץ נתיבי רשע היצירה המצרית בשבח ההתאבדות: נתנה הארץ מדי אלה העהום רע ה ספר איוב-דחיית חכמת המזרח הקדום בספרו "תולדות האמונה הישראלית",מגדיריקויפמןאת השליחותהמיוחדתשל ספראיוב: "ספראיוב קשורבעניניו ובצורתו הספרותית, לא בנבואההישראלית, אלא בחכמה המזרחיתהעתיקה קשור הואבה גםמבחינהחיובית, באשרהפרובלמה של הגמול וההתקפה על אמונת הגמול מושרשת בה אבל קשור הוא בה גם בבחינה שלילית: עד כמה שהוא דוחה את הכפירה הפסימיסטית של החכמה האלילית אפשר לומר: ספראיוב הוא, במהותו, האחרונה, בטוי לשלילת האלילות כשם שהתורהוהנבואה הםבטוילשלילת האלילות" 18 עיון בספר איוב, מנקודת מבטו שלקויפמןוהנכונותלהניה כי יצירות המזרח הקדמוןהיוידועות למחבר הספר, יביאנולידי הבנה טובהיותר את מבנה הספר, הערות אגב שונות בווכן אתסיומו אםנבוא להגדיר אתהבעיות אשרהטרידואתהתיאולוגיםשלהמזרח הקדמוןנוכל לנסח אותן כדלקמן: א( מהות היחסיםבין האל לאדם האם מתחייבת הדדיות כתוצאהמיחסים אלו? ב( במידהומתחייבתהדדיות, מדוע עדיםאנו לתופעה של צדיקורע ל ו? התשובות על שאלות אלו מתה בשני שלבים: א( תורת הגמול אם הצדיק סובל, כנראה חטא כדי לבסס טענהזו בצורה שאינהניתנת לערעור יצרו את ההנחה, כי 18 ק~יממן, כיד ב',עמ' 618 435 דעת - אתר לימודי יהדות ורוח * wwwdaatacil

]97 בית מקרא (נא) חנן פינקלשטין האדם אינו מסוגל תמיד להבחין בחטאו ב( המעמיקיםוהספקניםיותרהגיעו עד גבול הכפירה בהשגחה כלשהיוטענוכיהאלים בראו את האדם מושחת מחבר ספראיובחייבהיהגם הוא לענות על אותן שאלות ובעיקר הכבידה עליו תורת הגמול, אשרהיתהנפוצהגםבישראל מסיבהזאת, כפיהנראה, התייחס בעיקר אליהורובו של הספר עוסק בנתוצה של תורהזו נראהליכי כבר בספור המסגרת יכולים אנו לעמוד על כותתו זאת של המחברישחוקרים הנוטים להפרידביןאיוב הצדיק, שבספור המסגרת,לביןאיוב החכם,שבדיוןהפילוסופי נראהליכיבמכוון הדגיש המחבר אתצדיקותושלאיובוזאת עלמנת לסתום כל פרצה אפשרית לטענה, כי בכל זאתהיה ראוי לצרות אשר באועליו בכדי לענותגם על nsuwnכי האדם אישתמידיודעכי חטא, הודגשה בפרק א',ה העובדה, כיאיובהקריבקרבנות, בכדי לקדם אפשרות כזאת שלושת הרעיםמייצגים בטענותיהם את תורת הגמול, התורה שהיתה מקובלת בעולם העתיקוגם בישראל עלאיוב הטיל המחבר את התפקיד, להוכיחכיאין בה " ממשאיוב מוצג כאדם אשר לאמתןלמצואבופגם ואשר, בשדלגבור "אהללה איש מודה בחטא עדסוףהיצירה 19 עלידי כך מעורר המחבר בעיהחדשה,בעיית צדיק ורע לו רשע וטוב לו, וכךאינו מאפשר לטוח טיח תפל את הנקודה העיקרית, בעיית הצדק האלוהי נראה ליכי שם בפי ה' את הטענה כירעיאיוב חטאו )מ"ב, ז-ח(מכיוןשרצה להראות עד כמה מסוכנתגישתם,גישה אשר הביאה אתאנשיהמירח הקדמוןלידיכפירה ככל שמתלהטהויכוח בספר הולכותומחריפותטענותיו שלאיוב עד אשרהוא משע לכלל הפרזה ובפרק כ"אהואמציג תמונה אידילית של עולם הרשעים, אשר בתיהם שלום מפתר ולא שבט אלוה עליהם" לכ"א, ט( 20 כאשר איוב מגיע לשיא המרירות, בהצגת טענותיו, מתחיל אליהוא בבגין התשובה הרעיון המרכף בדברי אליהוא מבוטא בקצרה בפרק ל"ה, )ו-ח(: "אם חטאת מה תפעל בו ורבו פשעיך מה תעשה לו אם צדקת מה תתן לו או מה מידךיקח לאיש כמוך רשעךולבןאדם צדקתך" מערכתהיחסיםבין האדם לאלאינהבנויה על "קח ותן"גם כאשר האדם מקיים את מצוות האל,אין הוא עושה זאת למען האל, אשר אישזקוק למעשי האדם קיום מצוות האלע"י האדםחוזר אל האדם עצמוומטיבעמו מתקבל על הדעת, כיאליהוא, בדבריו אלו, התכוון לדחות את ההשקפההאלילית, בדבר ההדדיות ביחסיםבין האליםלבני האדם, השקפה, אשר בשלביההנמוכיםביותר, תארה את האלים, העטיםכזבובים על הקרבן, שמקריב האדם לפניהם 22 אך בדחותו השקפה זאת, אשר אחד ממרכיביה הוא קיומו של אלאישי הקרוב לאדם, חשש אליהוא שמא יגיעושומעיו למסקנה קיצונית, בכווןהמנוגד,ויניחוכי האל רחוקמבני האדםוכי לא דברי איוב בפרק ז' פסוק 20 עלולים להתפרש כהודאה באשמה לי נראה פרושו של סגל האומר "חטאתי 19 האדם? 4 מה אפעללד נוצר - גם אם חטאתי למה לא תסלח? מה היזק גרמתי לך? פסוק זה מהוה מקבילה לדברי אליהוא )ל"ה, ו(: "אם חטאת מה תפעל בוז -ורבו פשעיך מה תעשה לו?יש בכך משום הוכחה נוספתליכולתו המיוהדת של מחבר הספר, המסוגל, כמעט באותן מליס, להציגבעיה קשהובן את התשובהעליה מצ סגל, כתובים, הוצ' לביר, ת"א )תשי"א(, להלן-יקרא סגל 20 הש' 7 8 ביתו' 22 עלילוה גלגמש, לוחי"א, שורה 181 )עלפינוסח אשורי מספרייהאשורבניפל(, 436 דעת - אתר לימודי יהדות ורוח * wwwdaatacil

יח בית מקרא (נא) ספר איוב וחכמת המזרח הקדמית קימת הטחה פרטית בכדי למצע nayu של תהה האל מדרש אליהם בפרק לק גםנקודהזאתביחסו של הקב"ה לאדם: )ה(הן אלכבירולא ימאס, כביר כח לב 23 )ה לאיחיה רשע ומשפטענייםיתן )ז( לאיגרעמצדיקעיניו אליהוא מעלה אתהדיון, לדרגהגבוהה מזאתשהגיעואליה,אי פעם, חכמיהעולם הקדמון הוא דוחה את ההשקפההקיימת, בדבר הדו-סטריות שבקשריםבין האל לאדם, מדגיש את ערן ההשגחה הפרטית ומבליט את גורם הצדק, שביסוד יחסו של האל אלבניהאדם הדגשתגורם הצדק עוברת כחוט השטבנאומו שלאליהו 24,יבכך גםמסתייםהנאום : "שדילאמצאנוהושגיא כח,ומשפטורבצדקה,לאיענה" )לזי, כס 25 גם אם נדחה גורם ההדדיות שביחסיםבין האל לאדם, עדין נותרה הבעיה הפילוסופית:כיצדניתןלומר, מצד אחד,כיהקב"המקייםהשגחה פרטיתעלעולמו, ומצדשני, כיקיימות תופעות הנראות כדוגמא לאי צדק? על כך באה לעמת תשובת ה'מןהסערה האל הוא כה כביר,כהגדול,עדכיתבונת האדםאינהמסוגלת לתפוס את משמעותמעשיו בכך טמונה גם הנחמה האמיתית לצדיק הסובל סבלאין משמעותו, בהכרח; חטא סבלגםאינותולדה שלאי הצדקהקייםבעולם אםממחים אנו, כי ה' כבירובלתי מובן, אך בכלדרכיוקייםיסוד הצדק - בכך טמונה נחמת הסובל האדםאינו כדור משחקבידי כחשרירותי, העושהבו כרצונו, כי אם כל הקורה אותו מבוסס על עקרונות הצדק האלוהי רק קטרתו של האדם מונעת ממנו את האפשרות לעמוד על כך בכל מקרה ומקרה וזאת גם מסקנתו של איוב )מ"ב, ם "לכן הגדתיולאאביןנפלאותממני ולא אדע" סכום : הדרך בה מתואר המעמד בשמים, בפרולוג, וכןאופן התפתחותהדיוןהפילוסופי בעקרו של הספר, מעידים על מחבר ספר איוב, כי חכמת העולם העתיק לא היתה זרהלו יתר עלכן,אין ספקכיגם החלק התאוריוגם החלקהעיוני, צמחו על רקע אותה תרבות, ינקו מדמוייה, התבססו על דמויותיה ונבנו בהתאם לאמות המדה שנקבעוע"י יוצרו ומגבשי הספרות והמחשבה העיונית בעולם העתיק וטבעי הדבר, כיהרי לא יתואר, חבורה שליצירה כה מורכבת בחללהריק רק על רקע תרבות עשירה,יתכן חבורה שליצירה כ"איוב" בעבודהזאתנעשהנסיוןלהוכיחכיספראיובאינויצירהנוספת המצטרפתלאוצר העשיר שליצירות המזרח הקדמון, כי אם נועד להפיח רוח חדשה במחשבה הדתית של אותה תרבות האדם החושב חפש אצלאלהיו את הצדקוחיפושים אלו מצאו את בטויים הכאוב בשירי הצדיק הסובל ככל שהתפתחה המחשבה האנושית, כןהחריף 23 ה' כביט בכחיבחכמה )לב-חכמה( ולמסיה סל זאת מיאס, דואהפחיתותכבידלעצמי, מלגמול איני איני לצדיק כצדקתו ולרשעכרשעתו 24 ל"ג, בג-ל, ל"ד, י-יב, ל-וזה-סו 25 סגל: שדיאיןביכולתנולהשיגוולהבינו, הוא רבוגדול בכח ובמשפט, ובצדקתו הרבה לאיענהויסגף בחנם 437 דעת - אתר לימודי יהדות ורוח * wwwdaatacil

חנן פינקל'טטיך ]11[ עוקצהשל הבשהוכן רחקהפתרת עובד האליליםלאהיהמסוגללפתור אתהבעיה מכיון יוירוזהמוצא שלו היתה באמונה האלילית, אשר העמידה על רמה נמוכה, ל ביותר את מערכתהיחסיםשביל האללאדם - מחבר ספר איוב, אשר האמרהביחוד האלואהרותו הנתהגם הבסיס לתורתו הפילוסופית,הציב חמשהנחות--סוד, אשרהפכועלפיהןאתאורח המחשבהוהתורה הפילוסופיתדתית, אשרהיונחלת הדורות שקדמולו, הנחה א':סבלאינו בהכרה תוצאהלמטל חטא הנחה,זאת הוצגה בפנינו עוד בפרולוג ע"י הדגשת צדקתאיובובאמצעות תאוה המעמד בשמיםוהתפקיד הספקם אשר ממלאבוהשטן לדיון בהנחהזו הוקדשגם עקרהשלהדו-שיחבין איובלרעיו הנחה ב':דחייתהדו-סטריותביחסיםשבין האדםלאלוהיו הנחהג': קיימת השגחהפרטית הנחה ד':בכל מעשי האלקייםיסוד הצדק הנחהה':האל הוא כהגדול, כה כביר, עדכי האדם %ע מסוגללהשיגאת,משמעות ', מעשיו חמשהנחותאלו, אשר ספראיובכולו, משמש להןכמסגרת, הן התשובה המושלמת ביותר, אשר שכל האדם מסוגל להרע אליה בחיפהטיו אחר הצדק שבתופעותהחינם השונות סביר להפח, כי ספר אשר כה העמיק חקור בבעיית הצדיק הסובל, נכתב לאור לבטיםופקפוקים אשרהעיקו עלחכמי הדור בו נכתב מסיומה שלהיצירה BT )ביתכ"ל;וכולים אנוללמוד עד כמה מאשו חכמי העולם העתיק מלגלות את הצדק האלוהי בסדרי העולם ובערלותבני האדם מחבר ספר איוב, תרגם את הבשורה המיוחדת של דת ישראל ללשע הדימויים, עולם הדמויות, הלשק והספרות של העולם העתיקוהציב לאדם את הבסיס הנכון לאמונה באלהים -ל -=-- 4 ע לי 438 דעת - אתר לימודי יהדות ורוח * wwwdaatacil